מה צבע החגורה שלך בקראטה?

בקראטה כולם לובשים חליפה לבנה (GI) שמסמלת את טוהר המחשבה, אז כיצד מבדילים בין הרמות והדרגות של מתאמני הקראטה?

כל תלמיד מתחיל בדרגה קיו 9 (Kyu 9) ומקבל חגורה לבנה. עם התקדמות בדרגות ומעבר בחינות מתאימות, מתקדם התלמיד לרמות גבוהות יותר: קיו 8, קיו 7, וכך הלאה עד קיו 1 (חגורה חומה).

הדרגה הבאה היא דאן 1 (Sho Dan) בה מקבל התלמיד חגורה שחורה.  דרגות הדאן ממשיכות עד לרמה הגבוהה ביותר  – דאן 10.

כל עליה בדרגה מחייבת בחינה על ידי מורה מוסמך, ולעיתים יותר ממורה אחד.

הטבלה הבאה מסכמת את הדרגות וצבעי החגורות כפי שמקובל בקראטה המסורתי:

דאן 1 – דאן
קיו 3 – קיו 1
קיו 4
קיו 6 – קיו 5
קיו 7
קיו 8
קיו 9

מקור הכוח בקראטה

על כל הגוף לשתף פעולה ולהתמזג כדי להפיק את מירב הכוח לכיוון אחד ובזמן הקצר ביותר.

הדרך העיקרית והבסיסית ביותר להפיק כוח היא דינאמיקה של הגוף, וככל שהמרווח גדול יותר כך גם הכוח שניתן לייצר חזק יותר.

הדרך השנייה לייצר כוח היא על ידי פעולת שרירים פנימית, או כוח התכווצות/התרחבות. ככל שהמתרגל נהיה מיומן יותר, פעולת שרירים פנימית הופכת לחשובה יותר, והמטרה היא לייצר יותר כוח במרווח פעולה מצומצם יותר.

דינאמיקת גוף ופעולת שרירים עובדים יחד, ועל הנשימה, פעולת השרירים ודינאמיקת הגוף להיות מתואמים ומתוזמנים.

ישנם זמנים שבהם עלינו להשתמש במרווח קצר רק בפעולת השרירים ללא תנועה חיצונית, ואז דרגת מיומנות גבוהה נדרשת בכדי להיות יעילים.

דינאמיקת גוף היא תנועת הגוף החיצונית במרחב כדי להפיק כוח. זוהי התנועה סביב עמוד השדרה וציר, ובאופן יותר ספציפי סביב מרכז הגוף (שלוש אצבעות מתחת לטבור לכיוון עמוד השדרה באזור S1, S2)

שש דינאמיקות גוף:

סיבוב (Rotation)

ריטוט (Vibration)

תזוזה (Shifting)

טלטול (Pendulum)

עליה (Rising)

צניחה (Dropping)

אנו משתמשים בפעולה אחת או בשילוב של כמה מפעולות הגוף בכל טכניקה, תלוי במרווח הנתון ובכיוון הטכניקה.

ככל שפעולת הגוף גדולה יותר כך גדלה האנרגיה שאפשר להפיק.

פעולת הגוף מתחילה במרכז הגוף מפני שהשרירים הגדולים והחזקים ביותר נמצאים באזור זה, שרירי הגלוטאוס (עכוז), בטן וגב. אם נעמיק פנימה אזי התנועה של מרכז הגוף צריכה להתחיל מהשרירים הקטנים המחוברים לעמוד השדרה, כדי לייצב את עמוד השדרה ולספק תשתית יציבה לתנועת השרירים הגדולים החיצוניים.

מרכז הגוף מהווה מנוע, מרכז פעולה וצומת הגוף.

אנרגיה מהרגליים לידיים או מהידיים לרגליים חייבת לעבור דרך מרכז הגוף.

אנו אומרים שהטכניקה מתחילה ממרכז הגוף על ידי שימוש בכוח התגובה מהקרקע, מכיוון שלא משנה כמה חזקים השרירים במרכז, האנרגיה אינה יכולה להתגבר ללא תגובה מהקרקע.

שש דינאמיקות גוף (תאור קצר):

סיבוב (Rotation) הוא פעולת הגוף הנפוצה ביותר בה אנו משתמשים והיא הכי חזקה. סיבוב מאפשר לנו להפיק יותר אנרגיה במרווח מצומצם ומעט מאמץ. היא שימושית בטווח בינוני.

ריטוט (Vibration) משמש במרחק קצר והוא ריטוט כפול קטן. לעיתים אנו קוראים לזה פעולת גוף מהירה (snap). בריטוט אנו מתחילים ומסיימים את הפעולה באותה תנוחה. כשפעולת הריטוט נעצרת הגוף נעצר חיצונית אבל פנימית הריטוט נמשך, כמו גלים של ויברציה. זה דבר שקשה להסביר בכתב.

תזוזה (Shifting) משמשת לטווחים ארוכים יותר, כאשר מרכז המסה של הגוף נע מנקודה א' לנקודה ב'. אנו בונים תנופה ואנרגיה שמועברת לטכניקה. קשה לבנות מספיק אנרגיה בתזוזה לטווח קצר, סיבוב יהיה יעיל יותר בטווח זה. במקרים רבים אנו משתמשים בתזוזה למרחק ואנרגיה התחלתית ואז סיבוב בסיום ככוח המרכזי. זה נפוץ לראות אנשים משתמשים בתזוזה יותר מהנחוץ כאשר סיבוב אפשרי, וכך מאבדים זמן וכוח.

בטלטול (Pendulum), או הנפה של הירכיים, אנו מטים את עצם העצה (sacrum) ואת אגן הירכיים על ידי שימוש בתגובה מהקרקע כדי להתחיל פעולת בעיטה בכיוונים שונים. ההנפה יכולה להיות קדימה, אחורה, הצידה או בשילוב סיבוב, כל שמרכז הגוף הופך ליד ששולטת ומפעילה את השוט, שזה הרגל לכל כיוון.

עליה (Rising), כאשר כיוון האנרגיה בטכניקה הוא מלמטה למעלה, ואני נמוך יחסית ליריב, מרכז הגוף יכול לעלות כדי לייצר כוח לקו הטכניקה, למשל בהתקפת מרפק מעלה.

צניחה (Dropping), מרכז הגוף מורד כדי לייצר אנרגיה לטכניקה מלמעלה למטה, כגון מרפק, אגרוף או רקיעה (fumikomi).

פעולת שרירים – התכווצות/התרחבות של השרירים משמש ליצירת כוח.

התרחבות היא למעשה תגובה להתכווצות.

שרירים מתנהגים כמו קפיץ, התכווצות זו אנרגיה פוטנציאלית וכאשר אנו משחררים את ההתכווצות אנו מניעים את הטכניקה. הרפיה זו לא רק לשחרר אלא חייבת להיות עם כיוון. וככל שאנו יותר נינוחים בזמן התנועה כך הפוטנציאל להתכווצות בזמן הפגיעה גדול יותר. בזמן הפגיעה התכווצות מפיקה כוח נוסף, מאפשרת כוח מוגבר על ידי העלאת הצפיפות והתנגשות אלסטית. התכווצות זו גם טעינה של אנרגיה פוטנציאלית לפעולה הבאה.

בנוסף ומאד חיוני, הנשימה, פעולת השרירים, דינאמיקת הגוף, אנרגית התגובה מהקרקע והטכניקה (סגירה ופתיחה של מפרקים), כולם חייבים לעבוד בתיאום מלא כדי להיות יעילים.